חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו חשים אי שקט פיזי ונפשי , מתח ודאגה רבה, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. המחשבה יכולה להיות על איום או סכנה ממשיים או דמיוניים, במודע או לא במודע והילד חש שהוא חסר אונים מול המחשבה והתחושה הפיזית . חרדה יכולה להשפיע על רמות שונות של תפקוד . החל מקושי בתפקוד החברתי דרך הימנעות ממקומות ופעילויות וכלה בתחושות פנימיות הגורמות למצוקה קשה. כאשר ילד סובל מחרדה הדבר משפיע כמובן גם על הוריו ומשפחתו. במאמר זה ננסה לבחון ומהו האופן התגובה ההורית המיטבי עבור הילדים.
ילדים מפחדים מדברים שמבוגרים למדו לא לפחד מהם כמו רעשים חריגים, חושך, מעליות ולהישאר לבד.בנוסף, הם יכולים לפתח חרדה לאחר שנחשפו לאירועים במציאות שאינם יודעים איך להתמודד עימם כמו מלחמה, שכול, תאונות וטראומה .
נורות אדומות:
בכי מרובה – ילדים הסובלים מחרדה נוטים לבכות יותר,
קשיי שינה – בלילה החרדה מתגברת וילדים עלולים לסרב לישון לבד.
נסיגה לתלות ותחושת חוסר אונים – סירוב להיפרד קושי ללכת לגן או לבית הספר הרטבת לילה ופחד משהייה לבד במשך היום.
קשיי ריכוז – קושי בריכוז במשימות היום יום ,
סממנים פיזיים – כאבי ראש , כאבי בטן בחילות או הקאות
סממנים רגשיים והתנהגותיים – התקפי זעם אלימות דיכאון או בעיות התנהגות .
מהו האופן המומלץ לתגובה ההורית לחרדות והפחדים של ילדיהם :
כאשר מאמצי ההורה לטיפול בתופעת החרדה של ילדו לא צולחים ניתן להיעזר באיש מקצוע טיפולי. היתרון בכך שאיש הטיפול אינו מגיב באופן רגשי לפחדים שמעלה הילד ולכן הוא יכול להגיב באופן רציונאלי יותר ולחשוב יחד עם הילד על פיתרון הולם לחרדה אותה הוא מעלה.
לסיכום חרדות היא נושא המטריד מבוגרים וילדים רבים. קשה מאוד לחיות עם חרדה ופחד, וכמובן קשה להיות הורה של ילד שפוחד וחושש. חשוב שכהורים נלמד את אופן ההתמודדות המתאים לילד. מצד אחד חשוב לא להיסחף עם הילד למחוזות הפחדים שלו אך מצד שני חשוב לא להיות להוות קול שיפוטי שאינו מבין את הילד והפחדים שלו. ישנם כאמור שני קצוות של התמודדות (דירבון מול הימנעות) והדרך הטובה ביותר להתמודדות עם חרדת הילדים היא מציאה של איזון בין שני גישות אילו .